הוצאת קורן ירושלים בע'מ ואח' נ' מיקרוסופט ישראל בע"מ ואח'

1. התובענה שלפני היא חלקו השני של צמד תביעות שהתנהלו במשותף (התובענה השניה היא ת.א. (מרכז) 5311-04-08 עיזבון המנוח נרקיס ז"ל נ' מיקרוסופט ישראל בע"מ (להלן: עניין נרקיס)). עניינן של שתי התובענות הוא בטענות להפרת זכויות בגופנים (typeface) " נרקיסים" ו" קורן" על ידי הנתבעות (להלן, יחדיו: " מיקרוסופט"), בכך שעשו שימוש בלתי מורשה בפונטים דיגטליים המבוססים על גופנים אלו בתוכנות Microsoft Office המיוצרות ומשווקות על ידן (להלן: " תוכנות מיקרוסופט").

2. ביום 5.10.2010 ניתנה על ידי במסגרת שני התיקים האמורים הכרעה עקרונית (להלן: " ההחלטה בשאלת הסיווג"), לפיה " גופן אינו יכול להוות נושא להגנה של דיני המדגמים, אולם הוא עשוי, אם הוא עומד במבחנים שקובע הדין, לזכות בהגנה של דיני זכויות היוצרים" (פסקה 53 להחלטה בשאלת הסיווג). לאור ההחלטה בשאלת הסיווג סיכמו הצדדים בכתב את טענותיהם ביחס לכל אחד משני התיקים.

3. ביום 29.12.2011 ניתן על ידי פסק דין הדוחה את התביעה בעניין נרקיס (להלן: "פסק דין נרקיס"). הטעם המרכזי לדחיית התביעה בעניין נרקיס היה שמר צבי נרקיס ז"ל, הטיפוגרף אשר יצר את הגופן "נרקיסים", נתן למיקרוסופט, באמצעות צד שלישי, רישיון שימוש תקף ובלתי מוגבל בזמן לעשות שימוש בפונט דיגיטאלי המבוסס על הגופן "נרקיסים" במסגרת תוכנות מיקרוסופט.

4. התובענה השניה המצויה לפני, זו העוסקת בגופן "קורן", שונה בנסיבותיה. אין חולק כי יוצרו של גופן "קורן", הטיפוגרף המנוח אליהו (קורנגולד) קורן ז"ל (להלן: " מר קורן") לא נתן, לא בבמישרין, ולא באמצעות צד שלישי, רשיון שימוש המאפשר את שילובו בתוכנות מיקרוסופט. למרות האמור, מצוי בתוכנות מיקרוסופט לפחות משנת 1999 פונט דיגיטאלי שיש בינו לבין עיצוב גופן "קורן" דמיון לא מבוטל, המכונה "Guttman Keren" (להלן: " פונט "גוטמן-קרן""). פונט "גוטמן-קרן" יוצר על ידי הטיפוגרף מר שמואל גוטמן ז"ל (להלן: " מר גוטמן"), אשר בשנים 1998 ו- 2000 נתן בו רישיון שימוש למיקרוסופט. התובעים טוענים כי הכללת הפונט "גוטמן-קרן" בתוכנות מיקרוסופט מהווה הפרה של זכויותיהם בגופן "קורן". הכרעה בטענותיהם מחייבת בחינה של שורה של שאלות משפטיות-עובדתיות מורכבות, ובראשן השאלה האם פונט "גוטמן-קרן" מהווה העתקה מפרה של גופן "קורן". ואולם, בטרם אגש להצגת ובחינת שאלות אלו, יוצג ביתר הרחבה הרקע העובדתי לתובענה שלפני.

רקע עובדתי

5. ענייננו כאמור בגופן "קורן", שעוצב על ידי הטיפוגרף הישראלי המוערך, מר אליהו (קורנגולד) קורן ז"ל, אשר הלך לעולמו בשנת 2001. מר קורן היה בוגר מגמת גרפיקה באקדמיה שבנירנברג, גרמניה. הוא עלה לארץ בשנת 1933, ובשנת 1936 מונה למנהל המחלקה הגרפית של הקרן הקיימת לישראל (בה עבד באותה עת גם מר גוטמן).

6. בשנות הארבעים של המאה העשרים נבחר מר קורן על ידי הוצאת הספרים "מאגנס" של האוניברסיטה העברית להיות המעצב של אות עברית חדשה שתיוחד לספר התנ"ך העברי הראשון שיוכן ויודפס במלואו בארץ ישראל. מר קורן ראה במשימה זו חשיבות עליונה. וכך כתב מר קורן במאמרו " האות כיסוד בעיצוב ספרי הקודש":

" כיצד הגעתי לרעיון של הוצאת תנ"ך עברית-יהודית באמת, כלומר הוצאה שתוכננה בידי יהודים, נדפסה בידי יהודים ויצאה לאור על ידי יהודים? המניעים הנפשיים היו קודם כל - כבוד התורה וכבוד עצמנו. במשך מאות בשנים השלמנו עם ספרי תנ"ך, שהונח ביסודם הרבה מן היצירה הנוצרית מן הבחינה המעשית-טכנית. עובדה היא, שמראשית המאה השש-עשרה נדפסו רוב מהדורות התנ"ך בידי נוצרים. יתרה מזו, כל מהדורות התנ"ך בעברית ידועות בהדפסתן הגרועה".

(מתוך אות היא לעולם: קובץ מאמרים המוקדש לעיצוב האות העברית (תשמ"א, בעריכת משה שפיצר), עמודים 85 - 90)

7. בסופו של דבר החליטה הוצאת "מגנס" לסגת מהרעיון בצורתו הטהורה, ולהוציא ספר תנ"ך המבוסס על מהדורות קיימות. מר קורן זעם על החלטה זו, התפטר מהוועדה האוניברסיטאית שהיתה מופקדת על הוצאת התנ"ך, ואף ניסה להביא לכך שהאוניברסיטה תבטל את הפרוייקט בכללותו. ואולם לאחר זמן מה הגיע למסקנה " שנכון יותר יהיה לפעול בעד משהו ולא נגדו" (אליהו קורן, הרעיון וההגשמה: הדפסת ספר התנ"ך - המהדורה היהודית הראשונה (1991) 14. להלן: " קורן, הרעיון וההגשמה"). לאור זאת בשלה בו ההכרה כי עליו לפעול באופן עצמאי להוצאת התנ"ך היהודי הראשון. אמר ועשה.

8. החל מאמצע שנות החמישים של המאה הקודמת החל מר קורן לפעול במרץ ובתכליתיות לקידום הפרויקט אותו כינה " ספר התנ"ך העברי הראשון, אשר מיצירת הדף ועד לכריכת הספר יהיה עבודה יהודית טהורה" (שם, עמודים 14 - 15). על קורות המפעל כתב בהקדשה לספרו הרעיון וההגשמה: " לא ידעתי פשרות ולא נחתי עד אשר נוכחתי כי מהדורה זו קרובה יותר לשלמות מבחינת המסורת, הדיוק והיופי מכל מהדורה אחרת".

9. לשם התקנת " ספר התנ"ך העברי הראשון" החליט מר קורן לעצב גופן מיוחד, שיוקדש למטרה זו. כך בא עולם גופן "קורן", שמכונה לעתים "קורן תנ"ך" (להלן: " גופן "קורן"") . וזהו תהליך עיצוב הגופן "קורן", כפי שתואר על ידי מר קורן בספרו הרעיון וההגשמה:

" כדי לבחור בצורת האות ההולמת ביותר למטרתי, בחנתי את תולדות אות הדפוס. באמצע המאה החמש-עשרה הומצאה אות הדפוס. הממציא, יוהנס גוטנברג, הדפיס את ספר התנ"ך הראשון באותיות לועזיות. התנ"ך הזה מפורסם לא רק בגלל ראשוניותו, אלא גם מהיותו נחשב לתדפיס היפה ביותר של ספר התנ"ך. באיזה דוגמא של אותיות בחר גוטנברג לספרו? ללא ספק חיפש גוטנברג בין האותיות הכתובות את היפות ביותר, כדי לחרוט כדוגמתן את אותיות הדפוס שלו. אף אני הלכתי בדרכו. מאחר שאני, או כל אדם אחר, אינו יכול לשפוט על דעת עצמו מהי האות העברית הנכונה והיפה ביותר, בדקתי את הדפוסים הראשונים. כך יצרתי את השלד, את היסוד לאותיות האלף-בית העברי. כל אות נזקקה לעיבוד, שהרי ככל שהמילה המודפסת נקלטת ביתר קלות על-ידי העין, כך המוח קולט אותה מהר יותר...". (שם, עמוד 19)

את המיוחד בגופן "קורן" מתאר מר קורן, באופן הבא:

" האות מצטיינת במקוריותה. היא נוחה ביותר לקריאה, הואיל והוכנה על סמך נסיונותיהם של מדעני האופטיקה, וההבדלים שבין האותיות הדומות זו לזו (ב-כ, ג-נ, ס-ם ועוד מובלטים היטב" (שם, עמוד 97).

10. הגופן "קורן", שצוייר על ידי מר קורן על קרטון, הוטבע באמצעות דפוס בלט (שהייתה אז הטכנולוגיה המקובלת). וזו צורת הגופן "קורן", כפי שבאה לביטוי בפרשת "בראשית" (כפי שנסרק מתנ"ך קורן):

11. המהדורה הראשונה של תנ"ך קורן הודפסה בסוף שנת תשכ"ג, והתקבלה בהתלהבות רבה (ראו קורן, הרעיון וההגשמה, עמודים 34 - 44, 49 - 70). הדפסת המהדורה נעשתה על ידי התובעת 1, הוצאת קורן ירושלים בע"מ (להלן: " הוצאת קורן"). מר קורן היה מייסדה של הוצאת קורן, הוא עבד בהוצאה כמעט עד ליומו האחרון, והיה שותף בה בהיקף שהשתנה  מעת לעת. הוצאת קורן הוציאה בעבר, ועדין מוציאה גם כיום (תחת בעלות אחרת), את תנ"ך קורן בגופן "קורן", וספרים נוספים של תפילה והגות מהמסורת היהודית בגופן מיוחד, הדומה, אך אינו זהה, לגופן "קורן" (גופן זה מכונה  "קורן סידור").

12. עם התפתחות הטכנולוגיה, ובהרשאת הוצאת קורן, עוצב בשנת 1996 פונט דיגטלי המבוסס על גופן "קורן" על ידי התובעים 2 ו- 3, חברת מסטרפונט ומנהלה מר צבי רוזנברג (להלן בהתאמה: " מסטרפונט" ו- " מר רוזנברג") המתמחים בפיתוח, שיווק והפצת פונטים דיגיטליים עבור משתמשי PC (הפונט הדיגיטלי שיצרה מסטרפונט יכונה להלן: " פונט "קורן-מסטרפונט"").
13. בראשית שנות ה- 90 החלה מיקרוסופט לשווק בארץ תוכנות Office  הכוללות מנשק לשפה העברית. מיקרוסופט, אשר ביקשה להעשיר את מלאי הגופנים העומדים לשימוש לקוחותיה, התקשרה בשנת 1998 בהסכם עם טיפוגרף ישראלי, מר שמואל גוטמן ז"ל, אשר התחייב להקנות לה רישיון שימוש ב- 35 פונטים דיגטליים שיוצרו על ידו (ההסכם משנת 1998 נחתם רק על ידי מר גוטמן, אולם קיים הסכם החתום על ידי שני הצדדים מיוני 2000). אחד מאותם פונטים דיגיטליים, אשר כונה על ידי מר גוטמן "גוטמן-קרן" (ובלעז, "Guttman Keren"). גופן זה קיים בשני משקלים "בינוני" ו" שמן" (" Bold"). פונט "גוטמן-קרן" משולב בתוכנות Office של מיקרוסופט החל משנת 1999, והוא מצוי בתוכנותMicrosoft office 2000, Microsoft office XP, Microsoft office 2003 & Microsoft office 2007 (תוכנות מיקרוסופט אחרות שווקו לאחר הגשת התביעה, וממילא לא נזכרו בכתב התביעה).